Tukim US Facebook

עבור אל תוכן



תמונה

מאמרים ומידע בנושא תוכונים אוסטרליים ואנגליים


  • אתה לא יכול לפתוח נושא חדש
  • אנא התחבר בכדי להגיב
12 תגובות לנושא זה

#1 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 00:05

שלום לכולם לאשכול זה יועלו מאמרים בנושא תוכונים אוסטרליים ואנגליים
שנכתבו על ידי חברי הפורום בלבד. נא לא להעתיק מאמרים מאתרים אחרים ללא אישור הכותב לכך.



#2 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 00:08

התוכון - מאת שמוליק

התוכון היא הציפור הנפוצה ביותר בעולם בין ציפורי המחמד, הוא עמיד והטיפול בו קל מאוד.

לתוכונים אישיות מקסימה והם מופיעים בשלל צבעים ומוטציות.

התוכון איננו מרעיש, אינו מלכלך את סביבתו ורמת האינטליגנציה שלו מאפשרת לו להפוך ל"אחד מהמשפחה". התוכון היא ציפור אידיאלית למגדל המתחיל משום שהוא אינו זקוק להרבה טיפול וכן הוא מתרבה בקלות.




התוכון – "תעודת זהות"

מוצא - מוצאו של התוכון ביבשת אוסטרליה ושמו באנגלית (Budgerigar). שם זה נלקח משפת המקומיים ופירושו – משהו טעים לאכול.

מקום מגורים- התוכון מתגורר באזור חצי מדברי וחם, שדומה לחלק הדרומי של ארץ ישראל.

צבע- צבעו הטבעי הוא ירוק בהיר מבריק, עם פסיפס של שחור ולבן בכנפיים ומצח צהוב.

משפחה- הוא שייך למשפחת התוכיים אבל אינו מסוגל להתערבב גנטית, הכלאות מעטות בינם לבין התוכי המזמר היו "פרדות" לא פוריות.



בארץ המודעות אינה גבוהה לגבי סוגי התוכים השונים. לתוכון ניתנו שמות שונים, כגון: תוכי גמדי, וציפור אהבה. בטבע אכן קיימים תוכים כאלה אבל הם אינם ממשפחת התוכונים.


מוטציה מעניינת בתוכונים הוא ה"כתר" – ציצית נוצות על ראש התוכון.


בנוסף ישנו התוכון האנגלי שפותח באנגליה לתערוכות ותצוגות. התוכון האנגלי הינו גדול יותר ובעל ראש מרשים ועמידה אצילה, זה כמו ההבדל בין סוס רכיבה וסוס מרוץ גזעי. תוכונים אלו יקרים יותר וקשה יותר לגדלם, אבל המאמץ משתלם.

מי שכבר יודע לגדל תוכונים פשוטים ומעוניין באתגר בדרגה גבוהה ירצה בעצמו להשקיע בציפור יפיפייה זו.

ממולץ לקנות ממגדלים ותיקים אחרי מיון קפדני, כך שאם המגדל שהביא לחנות לא צריך אותם אז גם לך הם מיותרים.

לגידול עם תוכונים צעירים יש סיכוי רב יותר להצלחה. נכון שריבוי תוכונים צעירים לוקח יותר זמן - כחצי שנה עד שהם מתחילים להתרבות - אך הבעיות הנפוצות בדגירות יהיו פחות חמורות מאשר גידול וריבוי ישר עם בוגרים. תוכון בוגר יכול להביא מחלות והרגלים שאינם בריאים כמו תוקפנות (נקבות מסוגלות לחסל קן שלם), חוסר פוריות, תלישת נוצות גוזלים וכו'.


אם החלטת להכניס תוכונים ביחד בכלוב אחד אז הקפד להכניס זוגות בלבד. שילוב של שני זכרים ונקבה בכלוב לא יגרום לבעיות אבל נקבה מיותרת תביא רק צרות בגידול. תוכונים בזמן דגירה הופכים מציפור אהבה ל"ציפור מלחמה" ונקבה בלי זכר תפריע למהלך הדגירה של השאר. כאשר שמים מספר זוגות בכלוב משותף יתכנו חיכוכים ומריבות.

נקבה בלי תא לדגירה מסוגלת להרוג נקבה יריבה אך גם בתנאים נוחים ואופטימליים, כאשר יש מספיק תאי דגירה יתכנו מריבות על תאים. לרוב הציפורים לא נפצעות, אך בכל זאת מומלץ לספק שני תאי הטלה לכל זוג תוכונים ובכך להקטין את מספר המריבות על תאים. בסך-הכל אין צורך להיבהל, אחרי הדגירה האווירה בכלוב נרגעת. כדי להתחיל ברבייה יש להכניס לכלוב תאי דגירה – אך לפני כן, חשוב להמתין שהתוכונים יגיעו לגיל שישה חודשים לפני שיתחילו בריבוי.

נקבה בוגרת, שרוב הגידול מוטל עליה, מסוגלת לעבור בשלום את המאמץ הפיסי העצום שנדרש בגידול גוזלים בריאים וראויים לדור המשך, מאשר נקבה צעירה מאוד. נקבה צעירה שטרם התפתחה עלולה לסבול ממצב גופני ירוד עקב הטלת ביצים וגידול גוזלים, זאת מאחר וגופה עדיין קטן ולא בנוי לפעילות כה קשה. גם הגוזלים של זוג שהחל בריבוי בגיל צעיר מדי לא יהיו ברמה סבירה ולא יתאימו לגידול גוזלים לדור ההמשך.


האמירה "אני חייב להחליף את הדם" – אין הכוונה עירוי דם. הכוונה היא שחומר הריבוי הגנטי פגום.

במידה והמגדל "עובד" עם משפחה אחת או שתיים ואינו ממהר להכניס להקה חדשה - "דם חדש" - אז במשך הזמן הלהקה מפסיקה להיות פורייה וזאת תוצאה של עייפות וריבוי יתר. ההורים מגדלים יותר מדי גוזלים ( מומלץ רק 2-3 הטלות בשנה ) וכתוצאה מכך הדור השני לא מספיק חזק לגדל את דור ההמשך. כמו כן מצב הבריאות וגודל הלהקה מתחיל לרדת וכמות ואיכות הגוזלים יורדת. לכן מומלץ לתת לכל זוג לדגור פעמיים שלוש בלבד בחודשי האביב ובסתיו, להפסיק את הגידול בחודשי הקיץ והחורף ולנצל את האקלים הקשה למנוחה. התוצאה לא תאחר לבוא ובמקום 2-3 גוזלים בקן תקבל 4-6 גוזלים לקן שזה הבדל משמעותי ביותר. תוכון שמאכיל גוזלים אוכל פי שלוש ובחורף הוא גם צריך לחמם את גופו ואת הגוזלים, התמותה גבוהה וכמות האוכל שהגוזלים מקבלים אינם מספקת. הלחות בחורף מהווה גורם לכל מיני מחלות בקן – שאינו חם ויבש.

בקיץ המצב הפוך – הגוזלים הצפופים בקן אינם מסוגלים להתקרר ומתים מעודף חום.




הציוד



איזה ציוד דרוש לגידול תוכונים בכלוב תעופה?



ראשית אנו צריכים - כלוב מתאים.

כל זוג צריך כמטר מרובע - צפיפות גורמת למתח, מריבות, ופציעות.

תאי הטלה ניתן לקנות או לבנות לבד מעץ 20 x 20 ס"מ עם 20 ס"מ עומק, דיוק אינו חשוב, אבל העץ חייב להיות חזק ועמיד לכרסום. יש לקדוח חור כניסה ברוחב 5 ס"מ בשליש העליון של התא, עם מקל עמידה תחתיו. הוסף לתא דלת בצדו החיצוני של התא על מנת שתוכל לבדוק את מצב הדגירה, לאחר מכן הכנס נסורת לתא ההטלה ,שכבה בעובי סנטימטר, בקרקעית התא.


רצוי לספק 2 תאי הטלה לכל זוג ולתלות אותם בגובה שווה כך שתוכל להגיע לדלת הבדיקה ולהציץ פנימה מבלי להזיז או להוריד את התא. התא חייב להיות יציב אחרת הביצים יתגלגלו על רצפת התא והן עלולות להישבר או לא לקבל חימום מהנקבה הדוגרת.


יש לספק לתוכונים כלי אוכל ומים המעוצבים כך שאינם מאפשרים לתוכונים ללכלך או לפזר את האוכל. התקנת מערכת מים אוטומטית היא הפתרון היעיל ביותר, אם אין מערכת אוטומטית אז רצוי להחליף את המים כל יום ולכסות את הכלים בכיסוי מוגבה, מעין שולחן.


כאשר אתה בודק את מצב האוכל בכלי האוכל, שים לב האם מה שנמצא בכלי הינו גרעינים בקליפות או שמא פסולת. התוכון מקלף את הגרעין ומשאיר את הקליפות כך שנדמה שהכלי מלא אוכל אך למעשה הכלי מלא בקליפות – על מנת לדעת יש להעביר מדי יום את האוכל מכלי לכלי ברוח, הקליפות תעופנה ברוח וישארו רק הגרעינים הכבדים יותר. חשוב להכניס את הלהקה לכלוב הגידול ביחד ובו זמנית. כדי למנוע מריבות טריטוריאליות בכלוב, המנע מהוספת זוגות לכלוב לאחר מכן ותחסוך לעצמך בעיות.

"קשט" את הכלוב בענפי אקליפטוס או עצי פרי, שים קוביות סידן לכרסום צמוד למוטות העמידה של התוכונים על רשת הכלוב. (קוביות סידן ניתן לקנות בחנויות לחיות מחמד).




הרבייה

אם התוכונים מוכנים פיסיולוגית להתחיל בריבוי אז תוך שבועיים עד חודש הנקבה תתחיל להטיל. היא תשב רוב הזמן בתוך התא כאשר הזכר מאכיל אותה דרך פתח התא וכל יומיים היא תטיל ביצה עד לסך של כ-5-10 ביצים. תוך 18-20 יום יבקע הגוזל הראשון והנקבה תייצר "חלב" מיוחד שבו היא תאכיל את הגוזלים בימים הראשונים. הרכב החלב הוא בעיקר חלבונים.

עם הזמן מוסיפה הנקבה גרעינים שלמים לתזונה.



הגוזלים בוקעים בערך ביומיים הפרש אחד מהשני ולפעמים אפילו נוצר הפרש של שבועיים ביניהם, אך בכל זאת הנקבה ידעת איזה סוג אוכל מתאים לכל גוזל לפי גילו. תוכונים אינם זקוקים לעזרה בגידול משפחתם.


כדאי לבדוק את התפתחות הגוזלים מדי פעם. דפוק קודם על דופן התא כדי לתת לנקבה הזדמנות לצאת החוצה ואז פתח בזהירות את דלת התא והצץ פנימה. במקרים רבים הנקבה מסירה את הנסורת בתא, תוכל להוסיף עוד כאשר הגוזלים מגיעים לגיל שבוע. הנסורת סופגת רטיבות ושומרת על הניקיון. תוך שבועיים נוכל להבחין בצבעם המיועד של הגוזלים ובגיל חודש הם מתחילים להציץ החוצה דרך הפתח, לא רחוק היום בו הראשון יעיז לצאת לעולם הגדול. בכלוב זוגי הגוזלים יחזרו לתא גם לאחר היציאה אבל בכלוב גדול לא. בינתיים הזכר ממשיך להאכיל את הגוזלים עוד כשבוע ובמקביל הנקבה מתחילה לדגור שוב. כאשר הגוזלים מסוגלים כבר לאכול לבד העבר אותם לכלוב בלי תאי הטלה, אחרת הנקבות הצעירות יתפסו תאי הטלה ויטילו ביצים לפני שהגיעו לבגרות מינית ויגרמו נזק לעצמן ולגוזליהן. אם זוג נמצא בכלוב קטן יש להקפיד שהזכר אינו מטריד את גוזליו ואת הנקבה ובמקרה שהוא תוקף אותם יש להעבירו לכלוב נפרד.


בתקופת גידול הגוזלים, חשוב לספק יום יום לחם טבול בחלב, ביצה קשה, וירק. התוכונים לא יאכלו את הכל אבל במשך הזמן הם יתרגלו ואף יעדיפו אוכל זה. תן מעט מכל תוספת כל יום כך שלא יישאר דבר לאחר שעה – שעתיים, אחרת המזון עלול להתקלקל ולגרום להרעלה.

עוד תוספת לתפריט התוכונים היא נבטים – שים זרעי נבטים בתוך קערת מים, החלף את המים בקערה כל יום במשך 3 ימים ותן לתוכונים. הנבטים עשירים בחלבונים ומהווים מזון בריא ומ### לתוכונים. כאשר הכל הולך כשורה הזוג יצליח לגדל 2-3 מחזורים. 4 גוזלים למחזור נחשב כטוב. אל תתייאש אם הדגירה הראשונה לא הולכת כמצופה, האם הטרייה עדיין לומדת ותפקודה ישתפר עם הזמן. אל תיבהל אם גוזלים מתים, תן לטבע למיין, החזקים ישרדו.

ניתן להעביר גוזלים בין קנים – להקל על זוגות עם הרבה גוזלים. במידה ואת אכן עושה זאת דאג להעביר אל זוג עם גוזלים באותו גיל. עדיף לבצע מעבר לפני שהגוזלים מקבלים צבע. במקרה שזוג מטיל ביצים לא פוריות תן לו לגדל כמה גוזלים מזוג אחר ויש סיכוי טוב לביצים פוריות במחזור הבא. עדיף לא להעביר ביצים או גוזלים אם אין צורך.

במקרה ואחד מבני הזוג מת השני יכול לטפל בגוזלים לבד, אתה יכול לעזור בהעברת כמה מהגוזלים. ההורה הבודד לא ירגיש עומס יתר בגידול עד 3 גוזלים.





לצעיר צבע הדונגית ("נחיריים") הוא בגוונים של ורוד, לבוגרים יש צבעים חומים או כחולים (תלוי במין).
לצעיר הנקודות הכחולות שבלחיים הן קטנות ואצל הבוגרים הם גדולות ומאסיביות.

הבדל בין זכר לנקבה
לזכרים בוגרים צהע הדונגית הוא כחול ואצל הנקבות הוא חום.
אי אפשר לדעת מין של תוכון צעיר, רק של בוגר.

רביה
תוכונים יכולים להתרבות או בווליר עם עוד זוגות או כל זוג בכלוב קטן נפרד.
בכל הטלה יוצאים כ3-7 ביצים.
תוכונים מתרבים כל השנה אבל עדיף לתת להם להתרבות בעיקר בקיץ על מנת שהם יוכלו להתחזק בחורף אחרי כל ההטלות.

מזון ותנאי מחייה
תוכונים ניזונים בעיקר מדוחן.
הכי טוב זה לקנות תערובת מיוחדת לתוכונים, זאת תערבות אשר מורכבת מדוחן וגרעיני חמניות ולפעמים עוד כל מניי מרכיבים תלוי איפה קונים.
חוץ מתערובת של דוחן רצוי מאוד לתת להם גם פירות וירקות על מנת שהם יקבלו ויטמינים אשר לא נמצאים בדוחן.
תוכונים יכולים לחיות או בזוגות בודדים, כל זוג בכלוב נפרד או כלהקה של עשרות פריטים.



user posted image

** המאמר הועלה לפורום באישורו של שמוליק.
תודה לשמוליק על השיתוף והמידע - נא לא להעתיק מאמר זה ללא אישורו של שמוליק כותב המאמר


#3 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 00:10

הבדל בין זכר לנקבה בתוכונים צעירים שרק יצאו מהקן - מאת מיכל



user posted image

#4 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 00:13

מבנה אנטומי של תוכון - הובע ע"י חנה מפורום כנרים.


user posted image

#5 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 00:14

בתי הטלה לתוכונים מבית פימה

לתוכונים אנגליים -


user posted image


לאוסטרליים -user posted image

#6 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 00:19


לצפייה בהבדלים בין תוכון צעיר לבוגר לחץ כאן

#7 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 00:25

דרכי גידול תוכונים יתרונות/חסרונות מאת אלעד.ב
-----------------------------------------------

הגידול בוולייר -שיטת הגידול בוולייר היא הנפוצה והמוכרת ביותר לגידול תוכונים (אוסטרלים בעיקר).
בשיטה זו הגידול הוא מרהיב ביופיו נוח ,ולא דורש השקעה רבה -הן בבניית הכלוב ותחזוקו והן בניקיונו והטיפול בציפורים.
ניתן לגדל עד אלפי פריטים בוולייר אחד ,אך העקרון המנחה והחשוב הוא -ככל שיש יותר ציפורים מגדילים את הוולייר את כמות בתי ההטלה ,מקלות העמידה ועמדות ההאכלה וזאת כדי למנוע חיכוכים וצפיפות בבית הגידול -דבר שגורם למחלות ולתמותה מיותרת של התוכונים.
חשוב לתכנן לפני בניית הוולייר למה בדיוק הוא ישמש האם אנו מתכננים לגדל מספר סוגי ציפורים או רק תוכונים??
האם אנו מתכננים לערב מספר סוגי ציפורים או כל סוג בנפרד? , האם אנו מעוניינים בכמה להקות קטנות או להקה אחת גדולה?
שאלה חשובה נוספת היא האם אנו מעוניינים לגדל לצרכי רביה או לנוי ???
רק לאחר שענינו על כל השאלות האלה נוכל להתחיל בתכנון הוולייר שיהיה בנוי הצורה הטובה ביותר לנו ולתוכונים .
מניסיוני לא מומלץ לערב את התוכונים עם ציפורים אחרות
כי הם ידועים כציפור טריטוריאלית ונלחמים על מרחב המחיה שלהם ,למרות שישנם מגדלים שמשלבים אותם יחד עם ציפורים אחרות בהצלחה וללא מריבות -תוצאות הרביה לא כ"כ מוצלחות
יתרונות בשיטה זו :
1. יתרון הצבע והיופי : בוולייר ניתן לשלב תוכונים בצבעים רבים ומרהיבים דבר שנותן כיף ותענוג למתבונן על הוולייר ,ובנוסף לכך ניתן להגיע למוטציות מיוחדות מזיווגי צבעים "לא מתוכננים" ניתן לגדל גם להקה בצבע אחד -מחזה מרהיב וייחודי .
את הוולייר ניתן לייפות ע"י הוספת עצים , ענפים בתי הטלה מיוחדים,ומשחקים לתוכונים -דברים אלה יוסיפו נופך ויופי לווליר וכיף לציפורים.
2. טיפול קצר ונוח -בווליר גדול ישנם מספר מועט של כלי אוכל ומים שניתן לנקותם תוך מספר דקות -דבר זה חוסך זמן רב למגדלים עסוקים!!!
3. בריאות התוכון -התוכון מעופף בחופשיות בוולייר -חשוף לשמש בכמות שיבחר ,לעוף בנוחות ולהשתעשע במשחקים
עם שותפיו לכלוב -דברים אלה יוצרים גיוון וכיף בחיי התוכון ושומרים עליו שמח ובריא יותר .
4. החסכון למגדל -מבחינת כמויות מזון מבוזבז -בוולייר התוכונים אוכלים מהרצפה את המזון שנופל וכך הוא לא מתבזבז לשווא.( ישנם מגדלים שמאכילים בכלים על הרצפה בלבד)

חסרונות בשיטת הוולייר :
1. לא ניתן "לשלוט" על צבעי הגוזלים שיצאו כי בוולייר התוכונים בוחרים בעצמם את בני הזוג -דבר שיכול לגרום גם לזיווגים במשפחה -אם זה נמשך מספר דורות -הסיכוי לגוזלים פגומים -רב יותר .
2.בוולייר ישנם מריבות רבות בלהקה בעיקר על בתי ההטלה
והתוצאה המרה היא מוות מיותר של נקבות וגוזלים ע"י נקבות תוקפניות.
3. התפשטות מחלה נעשית במהירות גדולה ולכן חשוב לשמור על נקיון מתמיד ,והפרדה לתקופה קצרה של ציפורים חדשות לפני הכנסתם ללהקה
4. מעקב אחרי תוכונים מבוגרים/תוכונים לא פוריים
כמעט ובלתי אפשרי בווליירים .

תמונה הממחישה גידול להקת תוכונים בוולייר :


user posted image


שיטת ההפרדה לזוגות-בשיטה זו מגדלים בעיקר לצרכי רביה או יצירת מוטציות מיוחדות -ובייחוד בתוכון האנגלי ,
למרות ששיטה זו לא נפוצה אצל רוב המגדלים מנסיוני זאת הדרך "הנכונה" והיעילה לגידול תוכונים ,למרות שהיא "המסורבלת " מבין השתיים .
ישנם מגדלים בשיטה זו שלא שמים דגש על דבר חשוב מאוד והוא -גודל הכלובים, וכך התוכונים מצויים בכלובים קטנים ללא יכולת תעופה -דבר זה גורם למחלות והשמנת יתר (בעיקר באנגליים) ולמקרים רבים של תקיעת ביצה ,לכן לדעתי מי שמגדל בכלובים ייתן לתוכונים לאחר כל שני מחזורים, מנוחה של חודשיים-שלושה משוחררים בוולייר (הפסקה זו נחוצה גם לזוגות שמתרבים בכלובים שהם יכולים לעוף בהם).
למגדלים בשיטה זו צפיה עבודה והשקעה רבה הן מבחינה כספית והן מבחינת הטיפול והניקיון אך אם יתמיד יגיע גם לתוצאות מרהיבות בגוזלים של בית גידולו .
יתרונות בשיטת הזוגות:
1 יתרון הצבע: ניתן לחבר זוגות בצבעים ספציפיים בכדי לקבל גוזלים בצבעים שאנו רוצים וע"י רישום ומעקב והכלאות מכוונות -נוכל להגיע למוטציות מיוחדות ואולי אף
ליצירת שילובי צבע חדשים .
2.חסכון המריבות: בשיטת הזוגות אין לחץ טריטוריאלי לכל זוג יש כלוב ,בית הטלה וכלי אוכל משלו ,ולכן הם פנויים להזדווגויות ואין הפרעה בין זכרים מתחרים /נקבות קנאיות -בשבירת ביצים והריגת גוזלים -וכך נחסך מוות מיותר של תוכונים
3. מעקב ורישום -בשיטת הזוגות ניתן לבצע מעקב על מספר הגוזלים /הביצים ומספר מחזורי ההטלה של כל זוג וכתוצאה מכך ניתן לנפות זוגות לא יעילים ואף לתת מנוחה לזוגות
כל מספר מחזורים -בקצרה -הרישום עוזר לבצע סלקציה נכונה בלהקה
4.כמות הגוזלים -כתוצאה ישירה מהסעיפים הקודמים כמובן שכמות הגוזלים גדלה משמעותית מאשר הגידול בוולייר .
5. מניעת מחלות -בד"כ הגידול בוולייר מתבצע ע"י הפרדה במחיצות בין הזוגות וכך אם חלה אחד התוכונים ההוא לא מדביק את כל התוכונים בוולייר אלא את בן זוגו לכלוב .

חסרונות בשיטת הזוגות:
1. מטבע הדברים בכלוב ריבוי אין מרחב תעופה לתוכון כמו בוולייר
2.לעיתים יש זוגות שהחיבור בינהם לא עולה יפה והתוצאה היא הרג של אחת הציפורים ע"י השניה -או שאין כימיה ולכן אין רביה.
3. ההשקעה הכספית והפיזית -גדולה מאשר בוולייר -דרוש ציוד רב -הכלובים -וכלי האוכל והמים ,אבני הגיר האוכל והויטמינים -בכמות כפולה מוולייר -וגם העלות הכספית עולה בהתאם .
ניקוי הכלובים ומגשיהם ,כלי המים והאוכל ,הכנת הסלטים והתערובות בכמות ,נמשכים זמן רב -כי כל כלוב דורש טיפול בפני עצמו ויש מגדלים שזמנם לא מצוי בידם.

לסיכום -מאמר זה נכתב מנסיוני האישי -התנסיתי בשתי השיטות כבר מספר שנים -והוא נועד לתת נקודה למחשבה למי שרוצה לשנות,לשפר,לבנות בית גידול .
שיהיה לכולם בהצלחה בגידול -ותמשיכו לקדם ולהעשיר את הפורום -אלעד.ב


#8 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 18:10

חלקי הגוף של התוכון

http://www3.sympatic...nsen/parts.html


גנטיקה בתוכונים

http://web.telia.com...bout.htm#sexing


סירטון בקיעה של גוזל

http://www.budgies.o...g/hatching.html

הובא על ידי אלון

#9 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 18:13

מחשבון גנטי
http://www.gencalc.com/

#10 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 18:14

מקלחות לתוכונים מאת חנה

אחד הדברים החשובים בטיפול הציפור היא הרחצה שחשובה לבריאותם. הרחצה היא טבעית לציפורים ועוזרת להם לשמור על איכות נוצותיהן, שומרת על ניקיונן, מסירה אבק, מרחיקה נוצות מנותקות, שומרת על לחות העור ועוד. הרחצה חיונית ביותר במיוחד בחורף כשאנו מחממים את הבית והאוויר מאוד יבש.
יש ציפורים שמעולם לא ראו ציפורים אחרות מתרחצות ובאופן טבעי, עושות אמבטיה ונהנות מכך. לעומת זאת, יש ציפורים שצריכות להתבונן בציפורים אחרות מתרחצות ע"מ לנסות זאת. הרחצה היא לא רק התנהגות טבעית, היא גם פעילות שהן מאוד נהנות ממנה. יש ציפורים המצייצות ושרות בזמן המקלחת ויש הפורשות כנפיים ומסובבות את כל הגוף למקסימום חשיפה למים, ללא ספק הן נהנות ומתענגות מהחוויה. ציפורים מתקלחות לפחות פעמיים בשבוע כשהן במצב רוח המתאים ואם תשימו לב, הן ממש תראינה לכם שהן רוצות להתקלח. ציפורים קטנות תנסנה להתקלח במתקן המים שברשותן והציפורים הגדולות "יחפרו" במתקן המים עם המקור וירטיבו את הרצפה.
לכל ציפור יש אישיות משלה, לכן יש גם שוני בצורת הרחצה של כל אחת. יש שאוהבות להתרחץ בקערה, יש שתעדפנה מקלחת של מים זורמים ויש שתאהבנה התזה.
חלקן תעדפנה להתקלח תדיר וחלקן לא. חלקן תעדפנה מקלחות קצרות וחלקן ארוכות. נסו מספר שיטות על מנת לבדוק איזה סוג של רחצה הציפור שלכם מעדיפה.
השתמשו במים פושרים עד קרירים לאמבטיה. רוב הציפורים מעדיפות מים קרירים.

אין להשתמש בסבון בעת הרחצה משום שהוא מסיר את השומן הטבעי שבנוצות, מייבש את העור וקשה לשטיפה. במידה והציפור התלכלכה עם חומר הקשה להסרה, יש להשתמש בסבון עדין ובקמצנות ורק במקומות הלכלוך.
בזמן האמבטיה ובזמן שהציפור מתייבשת, יש להקפיד שלא תהיה רוח פרצים ושהחדר לא יהיה קר מידי. רצוי לרחוץ את הציפור בשעות היום כשחמים ואפשר לעזור לציפור להתייבש ע"י ניגוב במגבת בתנועות ליטוף בכיוון צמיחת הנוצות.
אין לייבש אותן עם פן לשיער לא רק משום שהפן יכול לשרוף אותן, אלא גם משום שהרבה פנים מכילים טפלון הפולט אדים רעילים.
אז על מנת לשמור על הציפור שלכן בריאה ושמחה, הקפידו שהציפור שלכן תבקר באופן קבוע באמבטיה שלהן.

תודה למשה וחנה מפורום כנדים רד פקטור וגלוסטרים


#11 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 18:17

דיזות לתוכונים מאת רז

שלום.

כל מגדל שואף לתת לתוכים מים כמה שיותר טריים.
ומצד שני יש מגדלים אם המון כלובים , והזמן לא מאפשר
להם להחליף לכל כלוב את המים להיתים תקופות.
לכן המצאו מתקן ששמו הוא דיזה.

היתרונות של הדיזה:
ההשקיה אטומתית ( בתנאי שזה מחובר לניאגרה כמו שרוב המגדלים עושים) ובעצם זה חוסך זמן.
המים לא חשופים לאוויר ולכן הם לא מתמלאים בבקטריות.
המים כל הזמן חדשים ולא עומדים משך מקום אחד כמה ימים.

החיסרון של הדיזה:
התוכים מעדיפים לשתות מכלי מים פתוחים כמו בטבע.
וגם הם אוהבים להתקלח ולא ניתן לבקלח בעזרת דיזה.
לכן הפיתרון הפשוט ביותר הא לשים קערה אם מים בכלוב .
אבל בגלל שאנחנו מדברים על אנשים שאין להם זמן.
המציאו מטזים שהם פועלים לפי שעון ובמשך כמה פעמים ביום הם פועלים ואיתם התוכים מתקלחים.

מחירה של דיזה הא בין 20 -35 שקל.

יום טוב.

רז

(כל מי שרוצה לפרסם מאמר זה יכול רק בתנאי שרשום שאני כתבתי (כמובן כולל הודעה זאת) )




#12 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 18:19

קישורים בנושא תוכונים -
http://www.tukim.us/...p?showtopic=172

#13 eladbs

eladbs

  • חבר/ת עמותת מגדלי התוכים

נכתב ב- 27/06/2008 - 18:31

תוכונים מאת תומר


תוכון אוסטרלי:
זהו התוכי הנפוץ ביותר ברחבי העולם. יחודו הוא מגוון הצבעים המרשים, עמידותו לשינויי טמפרטורה ולמחלות ובנוסף ריבויו הקל יחסית.
הצבע הבסיסי ביותר הינו הירוק אך ניתן למצוא אותו במגוון צבעים אך לעולם לא באדום או ורוד, ישנה מוטציה שחורה אך היא נדירה מאוד.

בטבע צבעו ירוק עם ראש צהוב וזנב כחול, בגיל 4 חודשים לתוכון הזכר מופיע צבע כחול על הדונגית (האיזור שמעל המקור), לנקבות לא יופיע צבע כחול אלא צבע חום, קרם או וורוד.
התוכון נחשב ידידותי כהאכלת יד ומומלץ למגדלים מתחילים, כמו כן הוא בעל יכולת דיבור אך קשה להביאו למצב בו ידבר.
התוכון מתאפיין באופי רגוע מצד אחד כלפי בעליו אך אקטיבי אם רק יתנו לו את האפשרות.
הריבוי של התוכון נחשב פשוט ביותר. התוכון מתבגר בגיל חצי שנה אך מומלץ להמתין עם תהליך הריבוי עד גיל 10 חודשים.
התוכון מתרבה לאורך כל השנה ואינו מתרגש מטמפ' גבוהות או נמוכות אך יחד עם זאת מומלץ לעשות הפסקה (באמצעות הוצאת תאי ההטלה) לאחר שלושה מחזורי הטלה.
טיפ: אני אישית נותן מנוחה לתוכונים שלי מתחילת חודש יולי (חודש שביעי) ועד תחילת חודש אוקטובר (חודש עשירי).






eXTReMe Tracker